מה שלומך יקרה? מה את מאחלת לעצמך לקראת השנה החדשה? במה היית רוצה לגדול?
אם תשאלי אותי, אז אני רוצה להיות יותר מאירת פנים! מרגישה שזה קשה לי נקודה שקשה לי. קשה לי לראות מישהי ברחוב, לחייך לה מכל הלב או לומר לה שבת שלום לבבי. אני מרגישה שהרבה מזה מגיע מהחשש שאולי היא לא תאיר לי פנים בחזרה, ואז אני ארגיש לא רצויה. כאילו אני נמדדת בתגובה שלה. אז הרבה פעמים יוצא לי שבת שלום מבויש ורפוי כזה.
אחח.. איך הייתי רוצה לחייך ולהאיר את אורי בלי פחד ובלי קשר לתגובה של הסביבה!
זה מזכיר לי את ילדתי המתוקה בת השנתיים, שאוהבת ללכת ולומר שלום לאנשים, לא משנה אם זה חסיד שומר עיניים או גברת שממהרת. היא בשלה (תרתי משמע, הלוואי שאהיה לפעמים בשלה כמוה- ילדה בת שנתיים) ואומרת שלום.
אני רוצה גם להאיר פנים לאיש שלי. מרגישה שהרבה פעמים אם אני יודעת שהוא לא במצב רוח טוב (במיוחד אם זה קשור אלי, לא עלינו!) אז כאילו אני חייבת להיות גם חמוצת פנים. כי מאיפה יש לי חופש להיות שמחה ולהאיר פנים אם מי שסביבי שסביבי עצוב או מבואס?!
ועוד יותר עמוק… זה גם מול השם.. הייתה לי הבנה חזקה ביום קשוח ומבאס, שפשוט ישבתי בחוץ מרוקנת, ואפילו לדבר עם השם קצת לא היה לי כוח. גם לא להזיז את השפתיים..
אז שמתי שירים, ופתאום יצא איזה שיר קופצני שהרגשתי שהוא עושה לי שמח בלב. ואז אמרתי לעצמי, מה גם להשם את לא מאירת פנים כשהוא מזמן לך יום מאתגר?!
תשמחי! אפילו לכאורה בלי קשר אליו, כי את רוצה לשמוח. (וגם ברור שהוא הכי רוצה שאשמח) מה אכפת לך?! תחייכי קצת! תרקדי עם הידיים תשמחי בלי קשר למה שקורה בחוץ!
ואז בתזמון מושלם הגיע איזה שיר אהבה שמעולם שמעתי, והרגשתי שהשם שולח לי מסר קטן, ואומר לי:
"את ליבך את שוב סוגרת
מי הפר את שלוותך ילדה יפה
אל תניחי לך לשקוע בעצבות ומחשבה
(מה עובר עלייך/ איתי לוי)
אז זהו. יש בי רצון לגדול במקום הזה!
אני מברכת אותנו שנזכה להאיר פנים ולשמוח. כי השמחה שלנו לא תלויה באף אחד אחר, ויש לנו זכות לשמוח תמיד!
שנה שמחה ומתוקה! ואל תשכחו לקדם את בואה במאור פנים:)